"השערוריה הגדולה והנוראה אשר נעשתה בדמשק": יחיאל בריל והמגיד מדווחים על ה(מ)טבח בנוצרים ב-1860 - גדעון קוץ

תקציר

הידיעה הראשונה של הכתב הראשון במזרח התיכון של העיתונות העברית, יחיאל בריל, כתב העיתון העברי המודרני הראשון באירופה, המגיד, שיצא לאור בליק שבפרוסיה המזרחית (בריל התפרסם לימים כעורכו של העיתון העברי הראשון בארץ ישראל, הלבנון) עסקה בקצרה במרד הדרוזי שפרץ בלבנון ובסוריה, ובמיוחד בטבח בדמשק שביצעו הדרוזים והמוסלמים בנוצרים בין 9 ל-18 ביולי 1860. כ-22,000 נוצרים נרצחו ברחבי לבנון, מהם כ-6,000 בדמשק בלבד. בריל ייחס את שפיכות הדמים לשני הצדדים. הוא התגלה כמבקר השלטון התורכי של חוסר האונים של הפחה בדמשק. בהמשך התרכזו רוב כתבותיו בטבח בדמשק ובעלילה שטוו הנוצרים נגד היהודים, כאילו שיתפו פעולה עם הרוצחים.
כתב החוץ האזורי בריל התחרה, כפי שקורה לעתים תכופות בדיווחי חוץ, בידיעותיו ופרשנויותיו של עורך החוץ היושב במערכת. במקרה היה זה דוד גורדון, שגויס להמגיד ממקום מושבו באנגליה. לפני שהעיתון השתמש שוב בשירותיו של כתבו לענייני המזרח ב"ארץ הקדם" העדיף גורדון להביא לקוראיו את סיפור הזוועות המרתק את העיתונות העולמית והיבטיו הבין-לאומיים.
בניגוד לתיאורים האפיים מרחוק שהסתמכו על העיתונות האירופית, שפרשנות מדינית גיאו- פוליטית לצידם במאמריו של גורדון, ייחס בריל חשיבות לסיפורים קטנים יותר, לתיאורים מדויקים יותר של מהלך האירועים גם במהלך הטבח, ולמניעיהן הקטנים של הנפשות הפועלות. הוא הכיר את השטח והיה קרוב יותר לתרבות המקומית, כולל גילוייה האלימים, ועשה מעין דה-דרמטיזציה והאנשה להתרחשויות הנוראות. 
עם זאת, בחלקה השני של ה"שערורייה", כאשר הנוצרים ניסו לנקום ולהתעלל ביהודים, התגייס המגיד למסע עיתונאי להצלתם, בין היתר באמצעות פרסום התכתבויות שהעביר לו עוזרו של הברון רוטשילד, אלברט כהן, ותיעוד נוסף שהועתק מן הג'ואיש כרוניקל הלונדוני. הוא עשה זאת בזהירות מטעמי הצנזורה ואילוצים אחרים במקום מושבו, וכמעט בלי מאמרי דעה. לבריל הרחוק הרשו קצת יותר.
סיקור הטבח בנוצרים בדמשק והעלילה שטפלו על יהודי העיר ב-1860 הם דוגמה לטיפול מתמשך נרחב ראשון בעיתונות העברית החדשה בחיתוליה באירופה, במשבר בין-לאומי שנגע ישירות ליהודים. עשה זאת המגיד שהוקם ארבע שנים קודם, בעוד פריחתה של העיתונות היהודית בשפות המקומיות קשורה לעלילת דמשק הראשונה שאירעה בשנת 1840.
זו גם דוגמה לניסיונות ההתמקצעות ולמודרניזציה של הסיקור באמצעות שילוב של כיסוי המערכת לדיווחי כתב חוץ במקום או באזור ההתרחשות. כל אלה הובאו במאמר המתמקד גם בעבודתו ובכתיבתו של העיתונאי העברי הראשון בארץ ישראל – יחיאל בריל.