תעמולת הבחירות לאסיפה המכוננת (הכנסת) הראשונה בתש''ט בעיתוני ישראל - משה הרפז

תקציר

ב-25 בינואר 1949 הלכו אזרחי ישראל לקלפי לראשונה לאחר הקמת המדינה, כדי לבחור את 120 חברי האסיפה המכוננת, לימים הכנסת. הבחירות נערכו כאשר במדינה שררה אי-ודאות מדינית, כלכלית וחברתית. הסכסוך עם מדינות ערב וערביי ארץ ישראל טרם יושב. אמנם שררה הפסקת אש בשלושת השבועות שקדמו לבחירות, אך מלחמת הקוממיות טרם הסתיימה. גבולות המדינה היו קווי הפסקת אש והסכמי שביתת הנשק שקיבעו את הטריטוריה הישראלית עד 1967 טרם נחתמו. העלייה הייתה בשיאה, מרבית העולים הייתה מחוסרת כתובת ולחלק מהעולים טרם נופקו תעודות זהות. המדינה חוותה משבר כלכלי חריף ועתידה של ירושלים לא היה ברור. יתר על כן, הדי פרשיות "אלטלנה", רצח הרוזן ברנדוט ופירוק הפלמ"ח טרם שככו. כמו כן ההיערכות לבחירות לקתה בחסר והיה ברור שגם אם יינתן פרק זמן נוסף להתארגנות, מטבעם של דברים לא ייפתרו אי הסְדרים הצפויים.
מחקרים רבים נערכו על הבחירות בתש"ט. אני מבקש לנקוט גישה סינכרונית ולפרוש לפני הקורא היבטים כמותיים של תעמולת הבחירות בעיתונות הישראלית בעברית. לשם כך ליקטתי חומר תעמולתי שפורסם ביומונים במשך 17 ימי מערכת הבחירות, החל ב-9 בינואר 1949 ועד יום הבחירות עצמו. המחקר נערך בגישה סינכרונית ובמסגרתו איתרתי במרחב טקסטואלי מוגדר ותָחום – יומונים בעברית – פרסומי תעמולה מפלגתיים. סימני ההיכר המפלגתיים נטבעו במגוון פרסומי תעמולה בעיתונות. נתוניו הכמותיים של החומר שנאסף שימשו כבסיס לניתוח כמותי ולמתן תשובות לשאלות המחקר: מה היו התפלגויות הפרסום התעמולתי ביומונים השונים, במפלגות המתמודדות ובימי מערכת הבחירות.
ניתוח הממצאים הניב כמה מסקנות שהעיקריות ביניהן היו שבתקופת מערכת הבחירות פורסמו ברציפות מדי יום, למעט שבת, תעמולות מפלגתיות ביומונים. מפלגות גדולות פרסמו את תעמולתן בכל יום ואילו מפלגות קטנות פרסמו בימים נבחרים. קרוב לוודאי שהגורם לכך היה אילוצי תקציב ולא סיבה אידיאולוגית. מפלגות שמאל וימין מובהקות כמק"י וחרות פרסמו כמעט אך ורק ביומוניהן המפלגתיים, קול העם וחרות (בהתאמה). מפלגות אחרות לא פרסמו כלל ביומוני חרות ומק"י. ימי שישי היו ימים שהועדפו לפרסום על פני ימות השבוע האחרים לפי היקף הפרסומים בהם, ומשקלם של היומונים הבלתי-תלויים היה גבוה יחסית לחלקם בכל היומונים של אותם ימים.