"האם מותרת אישה לפי ההלכה לעמוד בראשות עירייה?": גולדה מאירסון והסיקור העיתונאי של המירוץ לראשות עיריית תל אביב - גילעד גרינוולד

תקציר

ביולי 1955 נערכו בחירות למועצת העיר תל אביב, ובהן התמודדה גולדה מאירסון (לימים מאיר) על ראשות העירייה כמנהיגת הרשימה של מפא"י למועצה. בבחירות זכתה מפא"י במספר המושבים הרב ביותר במועצת העיר, אך אחריהן עמדה גולדה במרכזה של סערה פוליטית, חברתית ודתית. נציגי המפלגות הדתיות במועצה – אגודת ישראל, המזרחי והפועל המזרחי – סירבו לתמוך במועמדותה לראשות העירייה עקב היותה אישה. המאמר מציע ניתוח של הסיקור התקשורתי של פעילותה של גולדה בחודשים שלפני קמפיין הבחירות לראשות העירייה, במהלכו ובעת הסערה הפוליטית שלאחריו בדגש על מסגורה המגדרי בעיתונות הכללית והמפלגתית החילונית, הדתית והחרדית של אותם ימים (ידיעות אחרונות, הארץ, דבר, הצופה והמודיע). שיטת המחקר במאמר היא ניתוח תוכן משולב. מוצג בו ניתוח תוכן כמותי של מדגם ידיעות, הכולל מעקב שיטתי אחר האזכורים המגדריים של גולדה בשנת 1955. לצידו מוצג ניתוח תוכן איכותני, המבקש לבחון באופן ביקורתי ומעמיק לא רק את כמות ההטיה המגדרית, אלא גם את טבעה, אופיה וכיוונה. הממצאים מעידים על הבדלים משמעותיים בין סיקורה המגדרי של גולדה בעיתונות המפלגתית ובעיתונות הכללית, וכן בעיתונות החילונית, הדתית והחרדית. המסקנות במאמר מצביעות על עוגניה ההיסטוריים של התיאוריה המרכזית בתחומי התקשורת הפוליטית והמגדר בימינו, ומעלות את האפשרות כי הטיה מגדרית ביחס לפוליטיקאיות נשים בחברה, בפוליטיקה ובתקשורת, הייתה נפוצה מוקדם משנהוג לחשוב. בהקשר של גולדה מאיר, שלימים הייתה לראש ממשלת ישראל הרביעית, מאתגרים ממצאי המאמר את אמירתה הנודעת כי עובדת היותה אישה מעולם לא מילאה תפקיד בקריירה הפוליטית שלה או פגעה בה.