מאזנים שלפני מאזנים - נורית גוברין

תקציר

המחקר מתאר כתב עת ספרותי עברי בשם מאזנים – דו-שבועון בלתי-מפלגתי, שיצא לאור באנטוורפן שבבלגיה בעריכתם של יוסף ירמיהו גלס וחבר המערכת יום טוב לוינסקי. כותרת המשנה הייתה: "מֻקדש לחיים ולספרות". לאחר שני גיליונות נפסקה לפתע הופעתו. הגיליון הראשון הופיע בא' בטבת תרפ"ז (1.12.1926) והשני בטבת [תרפ"ז (דצמבר 1926)], עוד באותו חודש. חשוב להקדים ולומר שמאזנים איננו כתב עת חשוב במיוחד. חשיבותו הייתה בעצם הופעתו במקום שהופיע ובעברית.
אין לבלבל אותו עם מאזנים, כתב העת של אגודת הסופרים היוצא לאור עד היום שהחוברת הראשונה שלו הופיעה בג' באדר ב' תרפ"ט (15.3.1929). קרוב לוודאי שמי שנתן את השם מאזנים לכתב העת של אגודת הסופרים לא ידע על מאזנים שקדם לו באנטוורפן שבבלגיה.
ההיסטוריה של כתבי העת העבריים הספרותיים מלמדת שמספרם של כתבי העת קצרי המועד עולה בהרבה על אלה שהאריכו ימים, לכן חובה להחזיר אותם למפת הספרות וכתבי העת העבריים. עיקר חשיבותם של כתבי עת "קצרי מועד" הוא בהיותם חממה לסופרים צעירים ומתחילים. כתבי עת עבריים בתפוצות נוסדו בכל מקום שהתקבצה בו חבורת סופרים, והם מעידים על מפת-התרבות העברית של עם ישראל. 
אנטוורפן שבבלגיה הוא, אולי, אחד המקומות הפחות צפויים להופעתו של כתב עת ספרותי עברי. לאחר המהפכה בברית המועצות ובריחתם של היהודים למערב אירופה, בין השאר גם לאנטוורפן שבבלגיה, גדלה הקהילה ואופיה המסורתי הדתי-חרדי השתנה. המקום היה למרכז יהודי, לאומי, עברי ואף ציוני, שהתאים להוצאת כתב עת עברי. 
הכתבות האינפורמטיביות שהיקפן כרֶבע בכל חוברת, הן החלק החשוב ביותר שהופכות אותו לכתב-עת לוקלי. מטרתו לתת ביטוי לפעילות הענפה, הלאומית, חילונית, בעברית וביידיש באנטוורפן, ובקהילות ברחבי העולם היהודי ובארץ ישראל. יש בו גם ביקורת קשה על מוסדות הקהילה ובעיקר על "המפלגתיוּת".
המחקר סוקר את תכני שתי החוברות, את תולדות חייהם של העורכים ושל המשתתפים ומסיים בתיאור התגובות הדלות על התקבלותו. אלה מעידות שמאזנים לא זכה לתהודה של ממש ושהשתיקה הייתה מנת חלקו.