מסגורם של חגים: המקרה של פורים – אליהוא כ"ץ ומנחם בלונדהיים

קשר 58, עמ' 22-9

 

תקציר
חגים הם מוקדים תרבותיים בעלי משקל רב בעיצוב תמונות הזמן, הערכים והזהות של ישויות חברתיות. עם זאת, ככל שהם נחשבים מרכיב חברתי יציב שנגזר מהמורשת של הקבוצה, חשופה מערכת החגים להתפתחות: לגריעה, להוספה ולשימור. במאמר זה אנחנו בוחנים את חג הפורים כמקרה בוחן שיכול לשמש למיפוי המנגנונים הדינמיים המתנים את התקשורת של החגים לעבר זמן. בהקשרו של חג הפורים נבחנים שלושה סוגי מנגנונים. האחד הוא קבוצה של חמישה משתנים כלליים שמציע שדסון לתפקודם של אלמנטים בתרבות. הם כוללים אִחזור (retrievability), כלומר המידה שהפריט התרבותי המסוים –  במקרה זה חג הפורים – נמצא פיזית וקוגניטיבית בעולמם של המאמצים הפוטנציאליים וזמין להם; עוצמה רטורית (rhetorical force) של הפריט התרבותי המתייחס במקרה של פורים הן למשמעות המסר של החג הן ליעילות ה"סיפור" שלו; תהודה (resonance) המתייחסת לדרך שהחג מהדהד צרכים וערכים עכשוויים של הקבוצה; שימור מוסדי (institutional retention)  המתייחס למנגנונים המעצבים את הרכיב התרבותי ומקבעים אותו בתת-מערכות חברתיות; וחידוד (resolution), שעניינו פרטיקות מעשיות שהחג מכתיב ושביצוען משמש לשימורו. לצד סוגי קבוצת המנגנונים הללו מצביע המאמר על קבוצה של חמישה אלמנטים הקשריים שהם אופייניים לחגים ומתנים את כושר השימור שלהם. הם כוללים את זיקת החג לעונה בשנה או לחילופי עונות, למקומו של החג בהקשרו של הלאום, למקומו בחיי המשפחה, להיבט הדתי שעשוי להיות לחג וליחסו האופייני ל"אני" של החוגג הפוטנציאלי. לבסוף, המנגנון השלישי הוא ספציפי למקרה היהודי ולייחודה של תפיסת ההיסטוריה בתרבות היהודית. כדי לשמש את התרבות היהודית ולשרוד, על החג להיות פרדיגמטי. המאמר טוען שפורים מציין וחוגג את הפרדיגמה של השתלבות היהודים וקיומם בפזורה, מאפיין מרכזי של החיים היהודים לאורך מאות רבות. המאמר מסתיים בשאלה איך הפרדיגמה הזאת של הישארות בגולה, והחג המציין אותה, שרדו לאחר השואה ותהליך השיבה שהתאפיין בהקמת המדינה, ומציע תשובה ראשונית. 
    
 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>