עלייתם ונפילתם של כתבי העת הספורטיביים בארץ ישראל ובמדינת ישראל – חנן תומר

קשר 58, עמ' 204-181

 

תקציר

במחקר זה אני סוקר את כתבי העת והמגזינים הספורטיביים המרכזיים שראו אור בארץ ישראל ובמדינת ישראל במאה העשרים. מטרת המחקר הייתה לשפוך אור על תחום שטרם נסקר דיו, לחקור את מאפייניהם של כתבי העת והמגזינים הספורטיביים, להבין באיזו מציאות הם פעלו, באילו נושאים עסקו ומה היו השיקולים להקמתם.  המחקר מתבסס על עבודת הדוקטור שלי שבה הצגתי, לעניות דעתי בפעם הראשונה, רשימה כוללת של המגזינים וכתבי העת הספורטיביים שראו אור בישראל במאה העשרים.
"ריבוי עיתוני הספורט באותן שנים [שנות החמישים עד שנות השמונים] היה תולדה בעיקר של אגו של הרבה אנשים, שחשבו שהם יכולים לכתוב על ספורט בדרך אחרת ולמכור הרבה עיתונים", טען יהודה גבאי, ממייסדי חדשות הספורט בריאיון שקיימתי עמו. אמירתו משקפת במידה רבה את התמונה העולה ממחקר זה ומסבירה מדוע ראו אור עיתוני ספורט כה רבים בטווחי זמן קצרים ובאופן בלתי פרופורציונלי לגודל האוכלוסייה ביישוב היהודי ומאוחר יותר במדינת ישראל. 
עיתונות הספורט המגזינית התאפיינה בחוסר מקצועיות ובהיעדר חזון ו"גב כלכלי" (שבמידה רבה אפיינו את העיתונות המודפסת כולה בתקופה זו). רוב המגזינים לא שרדו זמן רב וכולם נעלמו כלאחר שבאו, לעיתים אף מבלי להיפרד מקוראיהם. יש לשער שברובם לא נעשתה בחינה של כדאיות כלכלית להקמתם או בדיקה של מתחריהם. ספק אם הדבר היה אפשרי בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה. כמו כן לא נבדקו קהלי היעד או הרצון לקבל תכנים נוספים על אלה שכבר היו בכלי תקשורת אחרים. הקמתם נעשתה לרוב בגלל החלטה של היזמים שיש להם "משהו שאין לאחרים" ושהקהל צמא לשמוע רק אותם. לעיתים זה צלח, רוב הפעמים היו כישלון חרוץ. 
 

 



    

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>