אב"א אחימאיר משרטט את פני העיתונות העברית בתקופת המנדט - עוזי אלידע

תקציר
אב"א אחימאיר (1962-1897) הקדיש חלק ניכר מפעילותו הציבורית לעבודה עיתונאית. הוא השתתף ברוב הבמות העיתונאיות בארץ, הן בעיתונות השמאל בראשית צעדיו בארץ, בשנות העשרים, והחל מסוף שנות העשרים ועד פטירתו בעיתונות הימין. 
אולם לצד היותו פעיל פוליטי שהשתמש בעיתונות ככלי לגיוס המונים, ניסה אחימאיר להבין ולנתח את מגמות התפתחותה של העיתונות העברית, ללמוד את מאפייניה ואת הדמויות שעיצבו אותה. הוא עשה זאת בסדרת מאמרים שהחל לפרסם בעיתון הרוויזיוניסטי המשקיף בשנות הארבעים והמשכה בעיתון חרות בשנות השישים. 
במאמר אציג תחילה את פעילותו העיתונאית של אחימאיר ואחר כך אבחן את האופן שבו ניתח את  העיתונים המרכזיים שעיצבו את מפת התקשורת העברית בארץ בתקופת המנדט, את מאפייניהם, תפקודם ופרופיל העורכים שלהם: עיתון הארץ, העיתון האליטיסטי הליברלי  בעריכתו של משה גליקסון עד 1936 ואחר כך בשליטת משפחת שוקן; עיתון דאר היום הפופולרי, עיתון ימין סנסציוני בעריכתו של איתמר בן-אב"י; ודבר, עיתון הסתדרות העובדים הסוציאליסטי בעריכת ברל כצנלסון.
אחימאיר הטעים בניתוח שלו ששורש העימות התקשורתי בארץ הוא להערכתו חברתי-תרבותי, בין דור ילידי הארץ (אשכנזים וספרדים כאחד) לדור עולי אירופה. קבוצות אלה הקימו עיתונים בעלי אידיאולוגיות שונות, אבל גם פורמט ומבנה שיח שונים. ילידי הארץ יצרו עיתונות סנסציה פופולרית מסחרית, נוסח דאר היום, בעוד עולי אירופה קראו מצד אחד את העיתון המסחרי האליטיסטי הארץ ומצד שני את העיתון המפלגתי דבר.