תרומת יהודי ארצות הברית לפליטים יהודים במזרח אירופה במלחמת העולם הראשונה כמערכת בארגון עצמי - משה הרפז

תקציר
במאמר זה נידון תהליך הסיוע הכספי המסיבי של יהודי ארצות הברית, על מגזריהם השונים ושיוכיהם הפוליטיים, הדתיים והחברתיים, לפליטים יהודים במזרח אירופה, בעיקר בתחום המושב שנשלט בתחילת מלחמת העולם הראשונה על ידי רוסיה הצארית (עד קיץ 1915), ובמרביתה ועד לסיומה על ידי הקיסרויות הגרמנית והאוסטרו-הונגרית. אני מבקש לראות ברשתות גיוס התרומות בקרב יהודי ארצות הברית ובמסלולי העברת כספי התרומות אל הפליטים מערכות ארגון עצמי רבות סוכנים, שנקטו אסטרטגיות ופרקטיקות שונות תלויות זמן ומרחב. 
פרוץ המלחמה באוגוסט 1914, הכיבוש הרוסי של חלקי גליציה האוסטרית, הקמת ועדים מרכזיים לניהול אזורי של הסיוע לפליטים יהודים בשנת 1915 (ג'וינט בניו יורק, היעקאפו בפטרבורג ואליאנס בווינה), הכיבוש הגרמני-אוסטרי של שטחי מערב רוסיה ותחום המושב במרכזם החל מן המחצית השנייה של 1915 ועד לסיומה, הצטרפות ארצות הברית אל מעגל המלחמה כנגד גרמניה ואוסטריה באפריל 1917 – כל אלה היו עיתות משבר ואי-יציבות. בתגובה להן הוקמו ועדים מקומיים לפתרון הבעיות הכלכליות ונמצאו נתיבים חדשים או חלופיים להעברת כסף לפליטים שאותם אפשר לראות כמחוללי סדר חדשים שמובילים לתקופות של יציבות.
במחקר נשענתי על ניתוח שיח במאמרים, בכתבות, בידיעות ובדיווחים על סיוע כספי של יהודי ארצות הברית לפליטים יהודים במזרח אירופה שנדפסו בעברית בעיתונים בתקופת המלחמה. פרק הזמן שנסקר הוא מפרוץ המלחמה (1.8.1914) ועד לסיומה (11.11.1918). במסגרת איסוף החומר אותרו 13 עיתונים רלוונטיים שיצאו לאור בארצות הברית, בארץ ישראל תחת השלטון העות'מאני ובמזרח אירופה. בעיתונים הללו אותרו 67 ידיעות או כתבות שעסקו באיסוף תרומות ספציפיות עבור פליטים יהודים במזרח אירופה ובהעברתן אליהם.
הייתה זאת שעתם היפה של הוועדים בארצות הברית ובמזרח אירופה, קטנים כגדולים. לכל בעיה שהתעוררה הוקם ועד מקומי למתן עזרה לפליטים. הוועדים הללו קמו בדרך כלל לא בהנחיה או בהוראה מלמעלה, אלא עקב צורך מעשי בפתרון הן של איסוף תרומות הן של חלוקתן לנצרכים. התמיכה הועברה לפליטים היהודים במזרח אירופה בשני מסלולים עיקריים: ציבורי ופרטי. המסלול הציבורי התבסס על תרומות קהילתיות שרוכזו על ידי הוועד המחלק המשותף של יהודי ארצות הברית (הג'וינט) ובאמצעותו, בעזרת נציגויות דיפלומטיות של ארצות הברית, הועבר אל הוועדים המקומיים המרכזים במזרח אירופה לחלוקה בקרב הנזקקים. המסלול הפרטי, של אנשים שתמכו בקרוביהם ובמשפחותיהם מחוץ לארצות הברית, השתמש בדרך כלל באותה תשתית שנסללה במסגרת הנתיב הציבורי. נציגויות דיפלומטיות קיבלו סכומי כסף בצירוף הנחיות תשלום לנמענים. 
הג'וינט תמך בתקופת המלחמה בכ-800,000 פליטים יהודיים במזרח אירופה בהיקף של כ-15 מיליון דולר. הייתה זו תרומת היהודים האמריקנים כציבור. קשה לכמת את היקפה של תרומת המגזר הפרטי, דהיינו תמיכת אנשים בקרוביהם שמחוץ לארצות הברית, שהפכו לפליטים.