הקולנוע הישראלי בתחילת המאה העשרים ואחת: סתירות בפרקטיקה הדתית ספרדית-מזרחית מסורתית, בהיררכיות הקהילתיות ובחיי המשפחה - איבון קוזלובסקי גולן

תקציר 
מחקר זה הוא מחקר בין-תחומי המשלב שתי דיסציפלינות: חקר המתח העדתי בחברה הישראלית היהודית המסורתית (ספרדית-מזרחית) וייצוגו בקולנוע הישראלי משנת 2010 ועד לימינו. 
מאמר זה מתחיל בסקירה היסטורית ובתיאור עלייתה של מפלגת ש"ס בראשות הרב עובדיה יוסף והשפעת האורתודוקסיה האשכנזית על חייהם של ישראלים ספרדים-מזרחים מסורתיים שהצטרפו למפלגה או תמכו בה ובנציגיה בפוליטיקה הישראלית, במיוחד ברב אריה דרעי. בעשורים שבהם המפלגה ומנהיגיה חוללו שינויים דרמטיים בדי-אן-איי של חלקים מהחברה הספרדית-מזרחית ויצרו את הספרדי החדש, חל שינוי גם בסצינת התרבות והאומנות של ספרדים-מזרחים מסורתיים ל"בעלי נטייה חילונית" המאופיינת בזיקתם לחילוניות ישראלית מתונה. הם בחרו להימנע מאימוץ אורח חיים דתי חדש והעדיפו לעסוק באומנותם, ודרכה להביע את עמדותיהם. עבודותיהם, בעיקר סרטים וסדרות טלוויזיה ישראליים, הנכיחו את מצבן של אוכלוסיות מזרחיות חוזרות בתשובה או מסורתיות והתעמתו עם הדוֹגמה החרדית, בעיקר זו של ש"ס והנהגתה הרבנית והפוליטית. התנגדות זו באה לידי ביטוי בשני גלי סרטים: הראשון בשנים 2000 ל-2012, והשני מ-2013 עד 2019. הסרטים שיקפו בעיקר שינויים פסיכולוגיים ומשפחתיים שחוו הגיבורים הספרדים-מזרחים בשנים אלה.
במאמר אציג סקירה של סרטי הגל השני המתארים מצבים, אירועים וחגיגות יומיומיות של יהודים ספרדים-מזרחים מסורתיים, כגון המשגיחים (2012), הקפות (2014), ישמח חתני (2016) והבלתי רשמיים (2018). באמצעות ניתוח יצירות אלה אטען כי השינויים בחברה הישראלית המסורתית הביאו גם לשינויים מהותיים במדיום הנרטיבי. חיבור זה ידגים כיצד הביעו יוצרי הקולנוע התנגדות לממסד הפטריארכלי-דתי ומתחו עליו ביקורת, וכיצד התעמתו עם ניסיונו של הממסד הפוליטי והדתי לשלוט באורחות חייהם ובמסורותיהם ולתמוך בחזרתם למקורותיהם המסורתיים והמוכרים.