"שיח בין מומחים": השפעתה של הכתיבה הפובליציסטית על שופטות ושופטים בישראל - טל לאור וענת פלג

תקציר
מאמר זה מבוסס על עבודת הדוקטור של ד"ר טל לאור ז"ל, חוקרת צעירה ומבטיחה בעלת רקע בין־תחומי במשפט ובתקשורת, שנקטפה בטרם עת. מחקרה ביקש לאמוד את השפעת התקשורת על השופטים בישראל. שאלת המחקר המרכזית הייתה אם פובליציסטיקה משפיעה על הפסיקה של שופטות ושופטים בישראל, ואם כן – באילו אופנים. המחקר שערכה שואב משיטות מחקר מעורבות. שאלון עמדות הופץ בשנת 2015 בין כלל השופטים והשופטות, הרשמים והרשמות בישראל. בעזרתו מופו באורח כמותני הרגלי צריכת התקשורת של השופטים, וכן עמדותיהם בשאלת השפעתה של התקשורת בכלל ובפרט כלפי הפובליציסטיקה, הכוללת מאמרי ביקורת ופרשנות על פסקי דין שכתבו עיתונאים ומשפטנים מהאקדמיה ומהפרקטיקה. החוקרת ערכה גם ראיונות עומק עם שופטים בדימוס. 
כמו כן לראשונה ערכה החוקרת ניתוח תוכן של פסקי דין שבהם אזכרו שופטים וציטטו מאמרים פובליציסטיים בעיתונות. נבדקו למעלה מ־1,300 פסקי דין ישראליים מכלל הערכאות המשפטיות. רק 22 מפסקי הדין כללו ציטוטים ממאמרי דעה, ונמצא שבהם הפובליציסטיקה מוצגת כתימוכין (אסמכתאות) לחיזוק ולאישוש טענות משפטיות. מסקר העמדות עלה כי רוב השופטים.ות שהשתתפו במחקר (53.7 אחוז) סבורים כי התקשורת משפיעה על התנהלותם, אך 58.2 אחוז ממשתתפי המחקר השיבו כי אינם מושפעים ממאמרים פובליציסטיים. מנגד, 55.2 אחוז מהשופטים.ות השיבו כי לגיטימי בעיניהם להיות מושפעים מכתיבה פובליציסטית. לפיכך אי אפשר לגזור מממצאי המחקר הכמותני מסקנות חד־משמעיות על מהות השפעת הפובליציסטיקה על כתיבת פסקי דין בישראל. בריאיונות העומק התברר כי בקרב השופטים.ות הדימוי של הפובליציסטיקה מורכב ומעניק לה ייחוד אינטלקטואלי מחד גיסא; מאידך גיסא היא נבלעת בתוך ההערכה השלילית שממנה סובלת התקשורת, הנתפסת כעולם רדוד, שטחי ורווי אינטרסים. בראיונות העומק נטו השופטים.ות למזער  את השפעת התקשורת על החלטותיהם האישיות ואימצו את האתוס השיפוטי הפורמלי על אי־תלותה של החשיבה השיפוטית בדעת הקהל. בדומה לניתוח תיאורטי של ממצאי מחקר קודם שעשיתי בסוגיה זו בישראל (פלג [2012]. דלתיים פתוחות: השפעת התקשורת על המשפט בישראל, תל אביב: מטר), גם ממצאי מחקר זה מעידים על קיומו של הליך מדיאטיזציה (Mediatization) מוגבל בהיקפו, המשקף את חדירת התקשורת לממדים אחדים בעבודה השיפוטית.