האתגר החדש: משברים תקשורתיים בתחום הסייבר - ירדן ותיקאי ויחיאל לימור

תקציר
ביום שני, 24 בינואר 2022, אירעו ברחבי העולם כשבעים מיליון תקיפות, פריצות או ניסיונות פריצה למערכות ממוחשבות. זה לא היה יום מיוחד, והבחירה בו הייתה אקראית. 
הטכנולוגיה המודרנית, שהפכה את הסייבר לבן-בית ברחבי העולם, וההיקף הנרחב של מתקפות סייבר, יוצרים מציאות חדשה של פן-סייבר-דמיה (pancyberdemia), לאמור מגפת סייבר כלל-עולמית. מתקפת סייבר עלולה לגרום למשבר ארגוני, שאחת מהשלכותיו היא גם משבר תקשורתי.
אנו מציעים לזהות ולהגדיר את משברי הסייבר כסוג נפרד של משברים ארגוניים, שכן מאפייניהם שונים מאלה של משברים אחרים. לכן גם הטיפול התקשורתי והתדמיתי צריך להיות שונה, ובהתאם לכך יש לפתח אסטרטגיות וטקטיקות ייחודיות להתמודדות נכונה עם ההיבטים התקשורתיים והתדמיתיים של משברי סייבר.
אנו מציעים להבחין בין שישה סוגים שונים של משברים: כלכלי,  ביטחוני-צבאי, בריאותי, פעולת טרור אסטרטגית, אסון טבע ומתקפת סייבר. השוואה בין סוגי המשברים השונים מלמדת כי למשבר סייבר יש שורה של מאפיינים ייחודיים, ובהם: ההיקף הפוטנציאלי, רמת התפתחות המשבר והקושי להעריך את הנזקים האמתיים. 
למשבר סייבר, בשונה ממשברים אחרים, עשויים להיות מחוללים שונים: החל באדם פרטי, דרך קבוצה או ארגון וכלה במדינה. מאפיין אחר הוא שבמרבית המקרים זהות התוקף נותרת אנונימית, כך שנוצר למעשה מרחב הכחשה העשוי לשמש הן את התוקף הן את המותקף. 
המאמר מצביע על הצורך להיערך למשברי סייבר, גם במישור התדמיתי. זאת, משום שמשברים הנגרמים כתוצאה ממתקפת סייבר הם בעת ובעונה אחת צפויים וגם בלתי צפויים, ומכאן שיש להיערך לקראתם לפי גישת ה- .expect the unexpected
במאמר הנוכחי אנו מציעים גם מודל מיוחד לניהול משבר סייבר תקשורתי, כאשר הניהול צריך להתבצע בשני צירים מקבילים, המחייבים תיאום ביניהם, הציר הניהולי-מבצעי והציר התקשורתי-תדמיתי. המודל מבוסס על שבעה שלבים עיקריים: השלב הראשון הוא לאחר גילוי אירוע הסייבר, שבו במקביל להערכת הנזקים הממשיים יש לבצע הערכת נזק תדמיתי. השלב השני הוא התגובה, כאשר יש להבחין בין תגובות מעשיות לתגובות התקשורתיות. השלב השלישי הוא הערכת המצב המרכזית, ובו יש לבחון את הנזקים המעשיים שנגרמו כתוצאה ממתקפת הסייבר ובמישור התקשורתי. השלב הרביעי הוא התגובה המשלימה, בו חוזרת לסדרה פעולת הארגון שנפגע, במלואה או בחלקה. במישור התקשורתי יש לבחון אם יש צורך בתגובות תקשורתיות לפעילות סדירה משלימות. השלב החמישי הוא שלב הערכת המצב, שבו תיבחן ההצלחה לחזור לפעילות סדירה, ובמקביל תיבחן גם הצלחת הפעולות התקשורתיות. השלב השישי הוא השיקום, ובו הארגון מחזיר את פעילותו לרמה הרגילה ומשקם את יחסיו עם הנפגעים הישירים. במישור התדמיתי יש לערוך פעולות שונות שתכליתן לשקם את תדמית הארגון. השלב השביעי הוא שלב החזרה לשגרה. ברמה הארגונית, כאשר בשלב זה יש להיערך לקראת משבר עתידי אפשרי. היערכות זו, במישור התקשורתי, כוללת, בין השאר, הכשרת כוח אדם ייעודי ובניית כלי ההסברה נאותים.
אחד ההיבטים החשובים של הטיפול התקשורתי במשברי סייבר הוא "תודעת תוקף". כלומר, פעילות שנועדה ליצור אצל התוקף תחושה של אי הצלחה, של חסינות המותקף ושל האפקטיביות של מערכות ההגנה, כמו גם איום בדבר הנכונות להגיב בעוצמה נגד התוקף.  
משבר סייבר, וכל שכן משבר תקשורתי בתחום הסייבר, אינו רק אתגר לארגון המותקף ולאנשי יחסי הציבור שלו. הוא מציב גם שורה של אתגרים וקשיים לעיתונאים ולאנשי התקשורת האמורים לסקר את האירוע ולדווח עליו. זאת נוכח אי הוודאות סביב האירועים, נסיבותיהם ותוצאותיהם, והעובדה שהם מהווים כר פורה להפצת מידע כוזב ומוטעה.
עולם הסייבר יוצר אפוא מציאות חדשה, הן לאנשי יחסי הציבור הן לעיתונאים, שמחייבת הבנה, הכשרה ורכישת כלים ייחודיים להתמודדות מיטבית עם אתגרי הסייבר.