העיתונים הייעודיים לחייל החרדי במלחמת העצמאות - משה ארנוולד

תקציר
המפלגות והארגונים החרדיים הלא ציוניים העיקריים – אגודת ישראל, צעירי אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל, שהחרימו את מוסדות היישוב והתנגדו להקמת המדינה, עברו בתהליך הדרגתי אך מהיר שינוי מבדלנות להשתלבות. תהליך זה חל בעת המאבק המדיני והצבאי להקמת המדינה והארגונים השתלבו בהדרגה במוסדות היישוב ובוועדות השונות שהוקמו לקראת הקמת המדינה.
השינוי המשמעותי והבולט ביותר היה בתחום הביטחוני. הארגונים החרדיים קראו לאנשיהם להתגייס ולהילחם להקמת המדינה ולהגנה עליה אף שלא הסכימו לאופיה המתגבש. שינוי זה היה נחלת המנהיגות הפוליטית החרדית בגיבוי המנהיגות הרבנית. המתנגדים היו מיעוט קטן וקיצוני.
הארגונים החרדיים עודדו וארגנו את גיוס אנשיהם, פרט לתלמידי הישיבות שסוכם לדחות את גיוסם לשלב מאוחר יותר. לנכונות זו תרמה הסכמת המנהיגות המדינית והצבאית לתנאים שיאפשרו לחרדים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם.
הציפייה החרדית הייתה שגיוס רבים מאנשיהם ישפיע על אופי הצבא והמדינה בתחומים המתאימים להשקפת עולמם. עד מהרה התברר שעקב מצבה של המדינה, שתוך כדי הקמתה נאלצה לנהל מלחמת קיום בעוד קיים מחסור בכוח אדם, אמצעי לחימה וציוד חיוני, היא התקשתה לעמוד בהתחייבויותיה להם. הארגונים החרדיים שעודדו את גיוס אנשיהם השקיעו מאמצים רבים לשמור על זכויותיהם.
מערכות העיתונים החרדיים הצטרפו למאמץ הסיוע למגויסים החרדים. העיתונים הרגילים הוציאו עיתונים מיוחדים למגויסים החרדים, ואלה נשלחו ליחידות שבהן הם שירתו. המטרה הייתה לשמור על קשר עם החיילים שנותקו מתנאי החיים המוכרים להם, ליצור בהם מעין גאוות יחידה ולתת להם תחושה שמטפלים בפתרונות לבעיותיהם. 
צעירי אגודת ישראל הוציאו ירחון שנקרא דגלנו למגויסים, שהכיל בין ארבעה לשמונה עמודים. נדפסו בו מאמרים שכתבו מנהיגי התנועה על המצב ונדונו נושאים שהטרידו את המגויסים. למגויסים ניתנה בו במה לכתוב על מצוקותיהם וחוויותיהם. כן התפרסמו בו מאמרי זיכרון על חברי התנועה שנפלו במילוי תפקידם. עיתון נוסף שהופץ בכל שבוע נקרא אגרת לחייל, והיו בו דברי תורה והלכות ומנהגים לאותו שבוע. מחלקת המגויסים דיווחה על פעילותה בקיצור.
פועלי אגודת ישראל הוציאה לאור את שערים למגויס, גרסה מיוחדת של עיתון התנועה שערים.  ראשי התנועה עודדו את המגויסים וציינו את ציפיותיהם מחברי התנועה [פא"י] המגויסים שיילחמו אך ישמרו על ערכי התנועה. נדונו בו בעיות המגויסים החרדים ומשפחותיהם והטיפול בפתרונות. כן דווח על פעילות מגויסי התנועה בחזיתות השונות, ונכללו בו גם תמונות. 
בסוף מאי-תחילת יוני 1948 גויסו גם חלק מתלמידי הישיבות. לגדוד שהוקם בירושלים ועסק בביצורים היה ביטאון שנקרא מבצר. בסך הכול יצאו שני גיליונות שלו. בראשון היו 12 מאמרים, ובשני 17 מאמרים. חלק מהמאמרים עסקו בעניינים הקשורים לחיילי הגדוד ואחרים בעניינים כלליים. 
העיתונים המיוחדים למגויסים נועדו ליצור קשר דו-צדדי, לעודדם ולתת להם תחושה שיש מי שמעריך את שירותם, מכיר את הקשיים ודואג לסייע להם.