צופר/ צוהר: העיתון החרדי העצמאי הראשון בישראל - מנחם קרן-קרץ
קשר 60, עמ' 38-20
תקציר
בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת עברה החברה החרדית מהפכה ששינתה אותה מקצה אל קצה. משנות השלושים גרו רוב החרדים שהשתייכו לזרם החרדי המרכזי בסביבה מעורבת ובה חילונים, מסורתיים ודתיים, ויצאו לעבודה לצד יהודים מכל הסוגים. רבים לא לבשו בגדים מיוחדים ולא האריכו את זקנם ופיאותיהם. ברוב בתי הספר היסודיים של אגודת ישראל אמנם לימדו יותר שעות לימודי קודש, אבל היו גם לימודי חול במתכונת דומה לזו של יתר בתי הספר. רוב הציבור החרדי היה גאה במדינה ובהישגיה, ובשנותיה הראשונות של ישראל ציינו מוסדות חרדיים לא מעטים את יום הזיכרון ואת יום העצמאות. יחסם החיובי של החרדים למדינה בא לידי ביטוי גם בעיתוניה הרשמיים שהיו כתובים בעברית מודרנית.
בשלהי שנות השבעים, בהשראתו של הרב אליעזר מנחם שך, שנעשה אז ל"גדול הדור", כלומר המנהיג העליון של החברה החרדית, התגבשה השקפת עולם חרדית חדשה וחסרת תקדים שהכתיבה לציבור החרדי כיצד לנהל את חייו גם במרחבים שלא הוגדרו על ידי ההלכה. כלומר היכן להתגורר, איך להתלבש, מה ללמוד, היכן לעבוד, לאיזו מפלגה להצביע, איך לבלות את שעות הפנאי ואת ימי החופש, אילו מוצרי תרבות לצרוך, באילו אמצעים טכנולוגיים להשתמש ואילו יש לפסול, ועוד. החדרתם של השינויים הללו נעשתה באמצעות העיתונות החרדית שצייתה להוראות הרבנים ללא עוררין.
בשנת 1978 נפטר העורך הוותיק של עיתון המודיע, שהיה אז כלי התקשורת החרדי המרכזי, ובמקומו מונו שלושה עורכים. היות שכל אחד מהם ייצג מחנה חרדי אחר ולכל אחד מהם הייתה זכות וטו, חדל העיתון מן הקו המאוזן שבו נהג עד אז, ומנע פרסומים על קבוצות חרדיות רבות בין לחיוב ובין לשלילה. לאחר שהבין כי העיתונים החרדיים אינם משקפים עוד את המתרחש בעולם החרדי, החליט חיים שאולזון, פעיל באגודת ישראל שהיה חסר ניסיון עיתונאי, להקים כתב עת חרדי עצמאי שכותרתו צופר. בניגוד לעיתונים הקיימים הוא התחייב לסקר את כל המחנות וקשת הדעות החרדית. עיתון זה, שהיה העיתון החרדי העצמאי הראשון במדינת ישראל, פרץ את הדרך לשורה ארוכה של כתבי עת עצמאיים שדיווחו על הנעשה בחברה החרדית ואף מתחו ביקורת על חולייה.
