אחדות הניגודים: הדיאלוג בין כתבי העת אלף לסלם למחשבת חרות ישראל - אופירה גראוויס קובלסקי

תקציר

בנובמבר 1948 החל לצאת לאור כתב עת בשם אלף בעריכת אוריאל הלפרין-שלח, הוא יונתן רטוש, ובמאי 1949 החל לצאת לאור כתב עת בשם סלם למחשבת חרות ישראל בעריכת ישראל שייב אלדד. רטוש ואלדד החלו את דרכם הפוליטית בחוגים הרדיקליים של התנועה הרוויזיוניסטית והיו קשורים למחתרת לח"י. הם הגדירו את מטרתם כהעמדת במה לדיון במשמעות הלאומיות העברית והחרות/העצמאות העברית. דברי ההגות שהתפרסמו בכתבי העת נועדו לבסס את רעיון הלאומיות העברית. בכך היה מכנה משותף לשיח תיאורטי ביניהם בנושא הלאומיות העברית וגבולותיה האנושיים, הגיאוגרפיים והתרבותיים. כתבי העת הציגו לציבור אלטרנטיבות רעיוניות של תנועות החותרות לשינוי במבנים החברתיים הפוליטיים בשיטות רדיקליות.
המאמר עוסק בתקופה שבין 1953-1948, שבה יצאו לאור שני כתבי העת במקביל. מקובל להציג את שני כתבי העת כבעלי אידיאולוגיות מנוגדות. יש אף המדגישים את הניתוק בין שתי הקבוצות, אף שמקורם הפוליטי של האישים המרכזיים בשני כתבי העת היה בימין הרדיקלי. 
מטרתי במאמר זה היא להציג את הדיאלוג הסמוי והגלוי בין שני הביטאונים, משמעותו והשפעתו על החברה הישראלית בשנות החמישים, הרקע ההיסטורי לייסוד שני הביטאונים והמטרות של כל ביטאון בתקופה שפעלו במקביל. בדקתי את הקשרים החברתיים התרבותיים, את השפעתם על הדיאלוג בין כתבי העת כפי שבאה לידי ביטוי בהגדרת לאומיות עברית ואת משמעותה לאור אירועים היסטוריים כמו הסכם השילומים עם גרמניה. 

מילות מפתח: אלף, סלם למחשבת חרות ישראל, ישראל אלדד-שייב, יונתן רטוש, כנענים