זיהוי מסרי כזב בחברה החרדית: מחקר מעקב עיניים אחר סריקת דפי אינטרנט כביטוי לאוריינות דיגיטלית - נילי שטיינפלד, יהודית מילצקי, תמר ברנבלום ואלעזר קורנפלד
קשר 60, עמ' 157-130
תקציר
מסרי כזב המופצים ברשת האינטרנט עלולים לעורר מחלוקות חברתיות, להשלים עם דעות קדומות ולגרום להטיית תפיסות נגד קבוצות באוכלוסייה. בחברה הישראלית המשוסעת חשיפה למסרי כזב עלולה להחמיר את הקיטוב הקיים בין אוכלוסיות, למשל בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה הכללית בישראל. יתר על כן, מכיוון שיכולת הזיהוי של מסרי כזב קשורה לידע ולאוריינות דיגיטלית, האוכלוסייה החרדית בישראל, המאופיינת באוריינות דיגיטלית נמוכה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, עלולה להיות פגיעה יותר למסרי כזב.
מחקר זה בדק את היכולת לזהות מסרי כזב בקרב האוכלוסייה החרדית בהשוואה לאוכלוסייה יהודית שאינה חרדית, תוך כדי בחינת הקשר שבין ידע ואוריינות דיגיטלית ליכולת זו. נחקרים יהודים חרדים ולא חרדים (N=83) נתבקשו לקרוא במחשב בסביבה מקוונת ידיעות שונות שהתפרסמו ברשת האינטרנט ולהעריך את אמינותן. באמצעות שימוש בטכנולוגיית מעקב עיניים בדקנו את אופן סריקת דפי האינטרנט, קריאת הידיעות והמידע המלווה אותן כמדד לתשומת הלב של המשתמשים לאזורי הנתונים על הידיעה (מטא-נתונים), וכן את מידת הצלחתם בזיהוי מסרי הכזב. מהממצאים עולה כי החרדים הצליחו בזיהוי מסרי כזב פחות מלא-חרדים, ושהו פחות באזורי המטא-נתונים. עם זאת, בשילוב מנבאים אחרים ברגרסיה מרובת משתנים, השתייכות לאוכלוסיית החרדים הפכה למנבא לא מובהק, ואילו ידע דיגיטלי ומידת הפעילות ברשתות החברתיות נמצאו כמנבאים מובהקים וחזקים של הצלחה בזיהוי מסרי כזב.
בהתייחס לאוריינות הדיגיטלית נמצא כי בעוד שבמדדים המבוססים על הערכה סובייקטיבית של מידת אוריינות דיגיטלית לא נמצאו הבדלים בין חרדים ולא-חרדים, בפועל קיים פער משמעותי בין האוכלוסיות, ויתרון למשתתפים הלא-חרדים במדדים התנהגותיים פסיכו-פיזיולוגיים, קרי באופן קריאת הידיעות והתעכבות על אזורי המטא-נתונים, וכן במדד ידע דיגיטלי. המאמר דן במשמעויות התיאורטיות של הממצאים לצד המלצות פרקטיות.
מילות מפתח: מסרי כזב, פייק ניוז, מיסאינפורמציה, דיסאינפורמציה, חרדים, מעקב עיניים, אוריינות דיגיטלית, אוריינות נתונים
