פעילותן של נשים ערביות במרד הערבי בראי העיתונות העברית - רחל הרט

תקציר

מאמר זה עוסק באישה הערבייה בעיתונות היהודית בתקופת מאורעות 1939-1936, הידועה גם כמרד הערבי הגדול. העיתונות העברית דיווחה כמעט יום-יום על הנשים הערביות בארץ ישראל. היו דיווחים מהתחום הפלילי על רצח, אונס, דריסה; דיווחים שעסקו במקצועותיהן: סבלות, קטיף פירות, כביסה, זנות, בעלות על בתי בושת ועוד; וכן דיווחים על פעילותן במסגרת המרד עצמו. הערביות לקחו חלק פעיל במרד. הן שיתפו פעולה עם הוועד הערבי העליון, שמרו והשגיחו באדיקות על השביתות, עסקו בתעמולה למרי אזרחי, באיסוף כספים לטובת נפגעי המאורעות, לעיתים תרמו מכספן הפרטי לנהגים ולספנים ששבתו, דאגו למזון ולשתייה לקבוצות המורדים ופעלו גם בתחום הפוליטי. 
כאמור, הנשים הערביות שמרו ופיקחו על השביתה והחרם. הן נעזרו בארגוני נוער כמו הצופים, ובעיקר ב"שבאב". הנשים הערביות עסקו בהברחת נשק, זריקת אבנים וארגון הפגנות. הן צעדו בראש ההפגנות והיו בהן גם ראשות כנופיות. בהפגנות ומחוץ להן הן נאמו נאומי הסתה והסברה, והמרידו את הציבור הערבי. הן דרשו להפסיק את עליית היהודים ולהחזיר את זכויות הערבים שלדעתן נלקחו מהם עם כינון המנדט הבריטי. 
הן הקימו ארגונים פוליטיים וחברתיים שתמכו במורדים. כאשר הבריטים פתחו במבצע הריסת השכונה העתיקה ביפו במטרה להעניש את האוכלוסייה הערבית, הגיש ועד הנשים הערביות ביפו מכתב מחאה למושל המחוז ובו דרשו לעזור לניזוקים באמצעות פיצויים והבטחה לשכנם במקום חלופי.
הנשים הערביות לקחו חלק פעיל במרד החל בהברחת נשק, שימוש בנשק, הסתה, פיקוח על שביתה, קריאה לגיוס המונים, גיוס כספים, טיפול בנפגעים, פניות פוליטיות, ראשי כנופיות ועוד, ועם זאת המשיכו לעסוק במשק הבית, גידול ילדים, עבודת אדמה, רעיית צאן ועוד.